הרצאת ראש חודש ניסן + פסח

פורסם על ידי הרב דוד איפרגן ב . קטגוריה: חגים ומועדים, ראשי חודש

הרצאה זו תעסוק בנושא שחרור העכבות שמקורן בטראומה. שחרורן של העכבות יובילו אותנו ליציאה מעבדות לחירות. בהרצאה נראה כיצד ניתן להפוך כל דבר, על ידי תהליכי התפתחות, מ"מה שהדברים הינם בחיינו" ל"מה שהם צריכים להיות".
סיפור יציאת מצרים הינו מטאפורה לתהליך של שחרור העכבות  באמצעות עבודה עצמית .התהליך של יציאת בני ישראל ממצרים מייצג מצב שבו האדם נמצא בעבדות בשל דברים שהוטבעו בו משחר ילדותו, עד למקום שבו הוא עושה למען חירותו.

חופש הבחירה נתון לכולם וכל אחד בוחר את הדרך הנכונה והמתאימה לו ביותר. בחירה בדרך של עבודה עצמית הינה בחירה בדרך הקשה , שכן משמעותה תהליכים עצמיים מורכבים וארוכים, אך היא הדרך שמביאה לתוצאות הטובות ביותר. בדרך זו עובר האדם תהליכים בכל תחום בחייו. באמצעות שינוי של הלך המחשבה, של הדפוסים, ההתנהגויות וההתמודדות עם מצבים שונים בחייו, הוא מצליח להשתחרר מעכבותיו.

ננסה להבין מעט את המשמעות של חודש ניסן וכיצד ניתן "לנצל" את החודש הזה ככלי לעבודה העצמית. ראש חודש ניסן הוא למעשה ראש החודשים לשנה, שכן בחודש זה ה' התחיל את תהליך הגאולה.
כתוב, "ביום שמחתכם ובמועדיכם ובראשי חודשיכם.." בכל ראש חודש, ה' מוריד אנרגיה המתאימה לאותו חודש. בחודש ניסן, יורדת אנרגיה חזקה אשר עוזרת לנו להילחם באנרגיה המעכבת את התפתחותנו האישית. ביום י"ד בניסן חל חג הפסח שנמשך עד לשביעי של פסח. חג הפסח מסמל את היום בו חל הנס הגדול של יציאה  מהעבדות וקריעת ים סוף.

אדם עובר בחייו מסע שנמשך מיום "כניסתו" לעולם עד "עזיבתו". אך למעשה קיימים שני מסעות. המסע של הנשמה, שהוא אינסופי, והמסע של הגוף. נעשה כעת הבחנה בין שני המסעות. המסע של הגוף מוגבל בזמן והוא קורה בעולם הגשמי. בבראשית נאמר "וַיֹּאמֶר יְהוָה, לֹא-יָדוֹן רוּחִי בָאָדָם לְעֹלָם, בְּשַׁגַּם, הוּא בָשָׂר; וְהָיוּ יָמָיו, מֵאָה וְעֶשְׂרִים שָׁנָה". לעומת זאת, למסע של הנשמה אין זמן. משכך הנשמה היא בעולם הרוחני ותיקונה נעשה בעולם הגשמי.

נבחן כעת מספר מושגים על מנת שנוכל להבין את הדברים טוב יותר:
לנשמה יש  מעין 'שבב זיהוי'  שיודע לאבחן האם האדם נמצא במסע שלו או במסע אחר. ברגע שאותו שבב זיהוי מאבחן שהאדם לא במסע שלו, הוא יוצר תהליך המכונה בפינו כיום "שבירת כלים", מונח זה נטבע לראשונה ע"י האר"י הקדוש, הפרשנות שאני אתן היא אחרת מהקבלה, היות והקבלה מתמקדת בפרשנות האלוהית של המונח (בשבועות המונח יוסבר ברמה האלוהית).

'שבירת כלים' נועד לתקן מצב שהאדם לא במסעו, ומורכב משלושה מצבים: צמצום, שבירה ותיקון. נסביר אותם: צמצום, מצב שהאדם חש ריקנות רגשית. זוהי אינה ריקנות אמיתית  אלה זהו הדמיון. האנרגיה שבה הוא נמצא מנותבת למסע של משהו אחר המתפרשת לאדם כריקנות המובילה לתחושות של חוסר ערך ודיכאון. זה מכונה 'אחריות לא מודעת', כלומר הכלי שלו הצטמצם וקפא על מקומו ואיפשר כניסה למסע אחר. שבירה מצב שבו האדם נדרש לשבור את הצמצום שאליו נכנס ע"י ביטוי חיצוני:בכי,מודעות,תובנה וכו'. האדם מתחיל לחוש את העכבות.(עכבות אלו מסווגות לשמונת הגנים שיורחבו בהרצאות הבאות).  תיקון מצב שבו האדם נכנס לעבודה עצמית שתאפשר לו שליטה על מסעו. כלומר, התיקון השלם מוציא את האדם מהמסע שלא שלו, וגם מוציא את המבנים של המסע האחר מהאדם.

הגלות היא המקום בו נמצא האדם כאשר עליו להשתחרר ממסעות לא שלו. הגלות תימשך בצורה מחזורית עד שהאדם לא יבצע את התיקון שלו.
סיפור יציאת מצריים הינו מסע הרוח של עם ישראל. התהליכים המתוארים בסיפור הינם תהליכים רוחניים שמגולמים בגוף בשר ודם. מכאן אנו מבינים שתיקון הנשמה בעולם הזה הוא ע"י גוף האדם בלבד. עם ישראל בשעבודו במצריים לקח על עצמו מסעות של אחרים. וזה מה שמכונה 'עבדות',או בשם הנוסף 'גלות'.

ה' באמצעות שליחו משה מעביר את עם ישראל תהליך של 'שבירת כלים' ומוביל אותם חזרה למסעם, כלומר חזרה למודעות כי הם עם אחד כגוף אחד, במהות אחת תחת אלוהות אחת. ככתוב: "וייחן שם ישראל כנגד ההר כאיש אחד בלב אחד". וזוהי הכוונה העמוקה יותר של היציאה מעבדות לחירות ומגלות לגאולה. תהליך דומה עובר  האדם המצוי במסע לא שלו  בכדי לשוב למסעו.

על כן, חשוב שיציאת מצריים תהיה חקוקה בדמנו בנפשנו ברוחנו ובנשמתנו. את החוויה אנו צריכים לחוות כל יום באמצעות תפילות, קידוש וכו'. שנאמר "למען תזכור את יום צאתך ממצרים".  זהו אינו רק סיפור היסטורי גרידא, אלה הוא מתאר תהליך שהאדם עובר כאשר הוא עושה  עבודה עצמית בכדי להשתחרר ממסעות של אחרים ומעכבות.

האנרגיה שאלוהים נותן בחודש ניסן הינה אנרגיה הדומה באופייה לאנרגיה שניתנה לבני ישראל בעת היציאה מהעבדות במצרים. האדם, בדומה לעם ישראל, צריך להיות כלי לאנרגיה זו,כדי לצאת מהעבדות שלו ומכל המחשבות והעכבות, המשעבדות את נפשו אל הגאולה, אל המסע שלו, אל המודעות לעצמו, ולמהותו. העבודה העצמית היא בעצם יציאת מצרים של כל אדם והיא זו שמובילה לגאולה הנפשית והפנימית המקרינה על הגאולה החיצונית. 
באור לי"ד ניסן עושים ביעור חמץ. מהערב עד לשעה 12 בצהריים ביום שלמחרת נמצאת אנרגיה חזקה  לביעור האנרגיות השליליות שנדבקו בחומר הגשמי בלבד. כל זיכרון שתקוע בחומר הגשמי (בבית, במסעדה, בבגד, ברחוב ,בזמן, בשעה, בשם וכו'), מתנקה בזמן זה ע"י אנרגית ביעור החמץ.

אנו רואים בהגדה של פסח כי אנרגיה יכולה ללבוש צורות רבות.
פירוש  ששמעתי מידידי הרב אביטן המבהיר את העניין, בהגדה של פסח נאמר "שבכל הלילות אין אנו מטבילין אפילו פעם אחת הלילה הזה שתי פעמים". הכניסה למצרים החלה בטבילה, כשאחי יוסף רצו למכור את יוסף לעבדות במצרים הם מכרו אותו, וטבלו את כתונת פסים של יוסף בדם טלה בכדי לספר ליעקב  כי חיה אכלה את יוסף. יציאת מצרים סופה בטבילה , כשה' אמר לבנ"י במכת בכורות כל מי שרוצה להינצל חייב לשחוט את אלוהי המצרים ולטבול  את הבד בדם ולמשוח על משקוף הבית. מכאן ניתן לראות כי כניסת עם ישראל למצרים תחילתה בטבילה ע"י אחיי יוסף,ויצאת מצרים סופה בטבילה.

בתפילה כתוב "עת צרה היא ליעקב וממנה יוושע" אותה אנרגיה שהכניסה אותנו למצרים היא שהוציאה אותנו ממצרים.

בזכות העמידה של אברהם אבינו בכל 10 הניסיונות שה' ניסה אותו. ה' החליף את 10 הניסיונות ל 10 זכויות. ידוע לנו כי אברהם היה הראשון לדעת על כניסתם העתידית של בנ"י למצרים, שה' אמר לו "ועינו ועבדו אותם 400 שנה". ולכן אברהם מבקש מה' שיהפוך את האנרגיה של 10 זכויותיו ל 10 מכות שהובילו להצלת בנ"י. 
לסיכום, אנו רואים כי לפני שנגזרת גזרה לאדם, ה' שולח תרופה. אך התרופה תגיע בגוף אחר ובזמן אחר.

אני מברך אתכם שבזכות האנרגיה שנמצאת דורות שלמים בימים אלו, שאנרגיה זו תחול עלינו ותעזור לנו לבער את הרע מקרבנו ועלינו ייאמר  "ביערת הרע מקרבך, עבדו את ה' בשמחה בואו לפניו ברננה".

"לב נשבר ונדכא אלוהים לא תבזה".

בברכת חג פסח שמח וכשר.
מוקיר ומעריך
דוד איפרגן

תגובות (5)

  • אריאל ממן

    |

    מאמר יפה מאוד,
    מקווה שתעלו עוד הרבה כאלה.

    תודה רבה דוד על שאתה מאיר את עינינו
    בהצלחה

    להשיב

  • יעל

    |

    שלום,
    כלומר העבדות היא "צמצום" ויציאת מצרים היא תהליך ה "שבירה" ? והמסע הוא למעשה תהליך התיקון או השסמליות שבהגעה ל"ארץ ישראל " היא התיקון השלם, הגאולה?

    ועד שאלה – האם המסע הרוחני שבתהליך התיקון והשחרור יכול לגרום לחולי פיזי? או שהחולי הוא סימן לאי שחרור דווקא ?

    מודה לך על הדרך והאור – דוד.
    תודה

    להשיב

    • עידו סלע

      |

      אהלן יעל,
      דוד עדיין לא מגיב לבלוג, נעשה לו סשן בנושא ואז הוא יגיב באופן מלא :-)

      עידו

      להשיב

  • רותי אינצ'

    |

    מאוד נהניתי לקרוא את ההרצאה של פסח

    חג שמח רותי אינצ'י

    להשיב

  • אור

    |

    לפני מספר ימים שיתפתי את חברתי בתחושת ריקנות ושבר שחשתי,והשתמשתי בביטוי -"נישברו כל הכלים"
    ולא קישרתי זאת למשמעויות החג… כמו שהיא כתובה בהרצאה.. אז תודה ..עם כל הכאב יש פה חיבור ותיקווה

    להשיב

להשאיר תגובה