טו בשבט

פורסם על ידי Avi Levi ב . קטגוריה: חגים ומועדים

ט"ו בשבט כמקור ההשוואה בין האדם לעץ השדה

אחד התחלואים שהוטבעו באדם עקב אכילה מעץ הדעת טוב ורע זה ההרגל לדבוק במוכר והידוע  וזה מתחלק לשני חלקים שונים אחד משויך לטוב ואחד לרע הבעיה ששניהם גם הטוב וגם הרע יוצאים ממקום טהור שזה גן העדן שקולל עקב אכילה מהעץ הדעת ואותו טבע שנוצר מהקללה  מחייב אותנו לדעת מי אנחנו באמת ומה מטרתנו בעולם הזה  בזמן שהוקצב לנו ולכן קשה לנו לשחרר הרגלים קודמים שיצקנו בהם תכנים רגשיים וחז"ל ידעו טבע זה בברור ולכן הם דימו את האדם לעץ השדה כדי לעזור לו לבחור בעץ הדעת הטוב  וכפי שנאמר במשנה על ידי רבי אלעזר ביו עזריה : משנה מסכת אבות, פרק ג משנה יז

כל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? – לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו;

אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? – לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: 'וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם'.

הכוונה לאדם המודע למעשיו שהמודעות יוצרת שורשים כמו אותו העץ החזק והשורשי, שיכול לרוחות החזקות, כי הוא נטוע באדמתו ויודע היטב מיהו? ומה תפקידו בעולם

בעולם בפנימי של האדם ישנה כול שנייה  השתוות צורה שמחייבת את האדם לעשות שינויים בחייו ולא נותנת מנוח לנפשו להירגע.על האדם לשאול שאלות כדוגמה

  • מהם אותם שורשים מיוחדים  שגרמו לנו להיות משויכים לאנשים שמחזקים אותנו ואילו קשרים אנושיים אנו יוצרים בינינו לבין בני אדם בסביבתנו?
  •  כיצד אנו שומרים עליהם  מפני שינויים שלא קשורים בנו?
  • ובאמת כמה מהם נספגו בתוכנו שהפכו חלק מישותנו  ששום רוח לא תעקור אותם מהמהות שלנו ?

מצד שני אם אין שורש לאדם נוצרים תמהילים שהתוצאה שלהם היא סבל  שמעבר עמוד

אחד ממקורות הבסיסיים ביותר מכונה "גן בודד " כלומר למי שיש בטבעו את "הגן הבודד" הוא יסבול   מחוסר ההשתייכות חברתית. והבדידות האישית שהוא מרגיש היא פרי דמיונו בלבד וברגע שהוא מאמין לדמיון אז "הגן הבודד " מופעל שהתוצאה שלו היא הרגשת דחייה ניכור  שלא מאפשר לאדם להכות שורשים כמו שהעץ הפסיק להיות 'נטוע באדמה'. יש להבדיל בין "גן החומר " שזה שיוך מקצועי  בלבד וההשתייכויות החברתיות הקיימות בוא נובעות  "מהגן החומר" והן  אינן מהותיות אלא פרקטיות בלבד. ואנשים שמתאגדים בקבוצות אלו מהות הקשר שלהם  היא שמירה על אינטרסים משותפים בלבד , לכן  הם אינם מרגישים שכאן הוא ביתם, שיש מקום שבו הם שתולים. זוהי יחידה שאורגנה במקרה, כדי לבנות מערכת מקצועית בלבד. שמגיעים "לגן הנטישה" האנשים שמשויכים "לגן הנטישה" הם מעין נוודים, שבמקרה הזדמנו למקום מסוים, אך אין דבר מהותי אשר קושר אותם אליו. הם אינם חשים יחס מיוחד כלפי מקומם, ולכן הם נעקרים בקלות משם. וזה יוצר מקום להרבה בעיות רגשיות והם מבחינה מסוימת דומים לצמחי נוי, המסוגלים לפרוח מבלי להזדקק לאדמה, מפני שהם אינם חיים כלל. מציאות זו נובעת מן השאיפה לאידיאל החופש של הפרט, הרוצה לנתק את עצמו מכל חברה שהיא; האדם הפרטי מנסה להפוך את עצמו לתמצית וליסוד של המציאות כולה. העמידה על הזכות להיות אינדיבידואליסט בלתי תלוי, מאפשרת להסתדר בכל מקום באותה המידה, מפני שממילא אין הוא שייך באמת לאף אחד מהם. היחס במקרא לאדם כזה הוא ברור. אם מחד ניתן למצוא ביטויים כמו "צדיק כתמר יפרח, כארז בלבנון ישגה"  או "והיה כעץ שתול על פלגי מים", הרי שהאדם התלוש מתואר "כגלגל, כקש לפני רוח" , שפירושו: כמו שיח יבש שנעקר, והרוח מגלגלת אותו ממקום למקום. אדם שחייו אינם בנויים על יסוד קבוע, ממילא מרגיש שכל סוג של התקשרות ומחויבות הן לגביו כבלים, מאסר ומחנק. אדם כזה בעצם בחר לחיות כעץ כרות.

כדי לפתור בעיות כאלו יש כוח מאוד חזק "בחג טוב בשבט" שעוזר לאדם בעל "הגן נטישה" להגיע לתובנה , שחיו יתנהלו – במישור המעשי כלומר במעשיו ובפעולותיו בעולם המעשה. כדי שלא  – יאבד את יציבותו ואת שיווי משקלו, שעלול ליצור סיטואציות כגון גירושין פיטורין פרידות כואבות שדומים במהותם לעץ שמעקרים  מהשורש.את כל חלקיו של העץ – על ענפיו הארוכים, עליו הירוקים ופירותיו המתוקים – כולם גדלים רק מכוח השורשים. השורשים אינם גלויים לעין, אינם מרהיבים ואינם טעימים, אך הם קבועים בקרקע, ומחברים את העץ כולו אליה. שורשים של עץ הם אחד הדברים החזקים ביותר שישנם, והם יכולים לבקוע כל סלע; את הכוח הזה אין לענפים, עם כל פארם.ועל ידי חיבור לעולם המעשה  אדם מתחיל להבריא לכן חז"ל במסכת אבות, פרק ג משנה יז

דרשו שכל שחכמתו מרובה ממעשיו, למה הוא דומה? – לאילן שענפיו מרובין ושורשיו מועטין, והרוח באה ועוקרתו והופכתו על פניו;

אבל כל שמעשיו מרובין מחכמתו, למה הוא דומה? – לאילן שענפיו מועטין ושורשיו מרובין, שאפילו כל הרוחות שבעולם באות ונושבות בו אין מזיזות אותו ממקומו, שנאמר: 'וְהָיָה כְּעֵץ שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם'.

חז"ל מלמדים אותנו שיש ללמוד מן העצים לשמור על  איזון והשתוות צורה נכונה בין חכמתו, חלומותיו ושאיפותיו, לבין חיי המעשה שלו, פעולתו בתוך העולם ואחיזתו בו.

מנהיגי האומה

הדברים מכוונים גם למנהיגי האומה שמעניין שפרשת השבוע היא פרשת יתרו ורובה מדברת על מנהיגי האומה ועוד דבר קרא השבוע ביום שני נפטר ראש ממשלת ישראל אריק שרון ז"ל הפרשה של השבוע היא בעיקר מדברת על האחריות של מנהיגי האומה בפרשת "יתרו מסופר ש"יתרו", מציע למשה למנות שרי אלפים ושרי מאות, שרי חמישים ושרי עשרות, על מנת שיקלו מעליו את משא שיפוט העם ושייקחו חלק באחריות על העם מתוקף תפקידם כמנהיגים וישאו אתו את מסע העם.

ישנם בעיקרון שתי אנרגיות שמנהיג רוכב על התדר שלהם הראשון הוא תדר של שופט שנע על תדר של "משפט ודין" והמהות של המנהיג בנויה מ "אנשי חיל יראי אלקים אנשי אמת שנאי בצע". שתפקידו הוא לשפוט את העם משפט צדק התדר השני מכונה "שבעים זקנים"

הזקנים תפקידם לסייע בהנהגה. תפקידם אינו מפורש בתורה, מלבד הידיעה שעליהם להשתתף עם המנהיג במשא העם. "ונשאו אתך במשא העם ולא תשא אתה לבדך". הם אינם מוזכרים כחכמים ונבונים, ולא נאמר שעליהם לשפוט את העם. התכונה העיקרית שנזקקו לה לא באה מתוך עצמם אלא הואצלה עליהם: "ואצלתי מן הרוח אשר עליך ושמתי עליהם". הרוח שבה מדובר היא כנראה רוח הנבואה של משה רבנו. שכן אחרי האצלת הרוח נאמר: "ויהי כנוח עליהם הרוח ויתנבאו ולא יספו".. ההבדל בין השופטים לבין הזקנים הוא הבדל שבין משפט לבין הנהגה. בין חכמה לבין נבואה. השופטים שייכים למערכת המשפט ונזקקים לחכמה, הזקנים שייכים למערכת ההנהגה והם נזקקים לרוח נבואה.

 יג) וַיְהִי מִמָּחֳרָת וַיֵּשֶׁב מֹשֶׁה לִשְׁפֹּט אֶת הָעָם וַיַּעֲמֹד הָעָם עַל מֹשֶׁה מִן הַבֹּקֶר עַד הָעָרֶב:

(יד) וַיַּרְא חֹתֵן מֹשֶׁה אֵת כָּל אֲשֶׁר הוּא עֹשֶׂה לָעָם וַיֹּאמֶר מָה הַדָּבָר הַזֶּה אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה לָעָם מַדּוּעַ אַתָּה יוֹשֵׁב לְבַדֶּךָ וְכָל הָעָם נִצָּב עָלֶיךָ מִן בֹּקֶר עַד עָרֶב:

(טו) וַיֹּאמֶר מֹשֶׁה לְחֹתְנוֹ כִּי יָבֹא אֵלַי הָעָם לִדְרֹשׁ אֱלֹהִים:

 (יז) וַיֹּאמֶר חֹתֵן מֹשֶׁה אֵלָיו לֹא טוֹב הַדָּבָר אֲשֶׁר אַתָּה עֹשֶׂה:

(יח) נָבֹל תִּבֹּל גַּם אַתָּה גַּם הָעָם הַזֶּה אֲשֶׁר עִמָּךְ כִּי כָבֵד מִמְּךָ הַדָּבָר לֹא תוּכַל עֲשֹׂהוּ לְבַדֶּךָ:

(יט) עַתָּה שְׁמַע בְּקֹלִי אִיעָצְךָ וִיהִי אֱלֹהִים עִמָּךְ הֱיֵה אַתָּה לָעָם מוּל הָאֱלֹהִים וְהֵבֵאתָ אַתָּה אֶת הַדְּבָרִים אֶל הָאֱלֹהִים:

(כ) וְהִזְהַרְתָּה אֶתְהֶם אֶת הַחֻקִּים וְאֶת הַתּוֹרֹת וְהוֹדַעְתָּ לָהֶם אֶת הַדֶּרֶךְ יֵלְכוּ בָהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר יַעֲשׂוּן:

(כא) וְאַתָּה תֶחֱזֶה מִכָּל הָעָם אַנְשֵׁי חַיִל יִרְאֵי אֱלֹהִים אַנְשֵׁי אֱמֶת שֹׂנְאֵי בָצַע וְשַׂמְתָּ עֲלֵהֶם שָׂרֵי אֲלָפִים שָׂרֵי מֵאוֹת שָׂרֵי חֲמִשִּׁים וְשָׂרֵי עֲשָׂרֹת:

(כב) וְשָׁפְטוּ אֶת הָעָם בְּכָל עֵת וְהָיָה כָּל הַדָּבָר הַגָּדֹל יָבִיאוּ אֵלֶיךָ וְכָל הַדָּבָר הַקָּטֹן יִשְׁפְּטוּ הֵם וְהָקֵל מֵעָלֶיךָ וְנָשְׂאוּ אִתָּךְ:

(שמות פרק יח)

 

הדברים שאמרנו כאן  מכוונים למנהיגי האומה  עיקרון זה נכון גם בנוגע לחיי העם בכללו. הענפים הם מנהיגי העם, העומדים בראשו, והם צריכים לדעת שבלי שורשים, ללא דאגה לקצוות של העם, לילדים ולמסכנים, וללא אחיזה בחיי המעשה, אין קיום לצמרת העץ. כנגד כל ענף שיוצא כלפי מעלה – צריך הן העם בכללו והן האדם הפרטי להוציא שורש למטה. עושה פרי כלומר העץ הוא טיפוס מעשי –נותן פירות וכאן מבנים למה חז"ל מדמים את התנהלותו של האדם לצדדים שונים בדרך גידולו של עץ האילן

 

מדוע ט"ו בשבט?

המקור הראשון בו מוזכר ט"ו בשבט נמצא במשנה הנמצאת בתחילתה של מסכת ראש השנה, והעוסקת בסוגים השונים של ראשי השנים הקיימים. על פי המשנה, ישנם ארבעה ראשי שנים, כאשר לכל אחד יש את המיוחדות שלו ואת המאפיינים שלו. חודש שבט מוגדר במשנה כ"ראש השנה לאילן".

כאשר ישנה מחלוקת בין צדדים שונים של חכמי ישראל, אין הדבר אומר כי אחד מהם טועה, והשני צודק לחלוטין, אלא אנו אומרים "אלו ואלו דברי אלוקים חיים"[. שני בעלי המחלוקת ראו את המציאות באופן שונה, על פי הזוית ממנה הסתכלו על המציאות. בסופו של דבר, לא ניתן לקיים את כל הדעות- ובשל סיבה זו, התאריך הסופי נקבע: לחמישה עשר בשבט ונפסקת ההלכה לפי הרוב שזה בית הילל

 

 

ט"ו-בשבט אינו נזכר בתורה. הוא נזכר לראשונה במשנה ובתלמוד ומופיע בשם "ראש השנה לאילן". מתוך שמו "ראש השנה" אנו למדים שהוא בא לציין התחלה והתחדשות. על פי חז"ל יום זה הוא התחלת שנה חדשה לפירות האילן, ובכך הוא מהווה נקודת ציון על פיה קובעים  את מניין שנות הפרי. 

 

ט"ו-בשבט הוא היום הקובע את סיומה של שנה אחת ואת תחילתה של שנה אחרת לגבי הפרי. לפיכך, פירות שחנטו (התחילו להבשיל) לפני ט"ו בשבט, נחשבים לפירות של השנה שעברה, ופירות שחנטו אחרי ט"ו בשבט – נחשבים לפירות של השנה החדשה.



 

 

 

שורש רוחני לעבודה על המידות

יש להבין שכול הרעיון של ט"ו  בשבט הוא לתקן את המעשים הרעים שהאדם עשה דרך אדם אחר וגרם לכך שההשגחה העליונה תעזוב אותו לאיתני הטבע מכוון שהאדם הראשון חטא בחטא האכילה ונזרק אז התיקון הוא על ידי האכילה יש משפט שמתאים לאירוע שאומר "דומה בדומה יירפא" לכן מובן למה לאכילה יש ערך עליון חשוב מאוד.כדי לשמור אותנו מהחטא קיבלנו כלים בצורת תרי"ג מצוות , שמבחינה מסוימת אפשר לומר שזהו השורש של כל תרי"ג המצוות. כתוב שהבורא שם את האדם בגן עדן "לְעָבְדָהּ וּלְשָׁמְרָהּ" (שם). נשאלת השאלה, בגן שהקב"ה עשה ונטע בעצמו יש מקום לעבודה? אלא שחז"ל דרשו שלעבדה אלו מצוות עשה, ולשמרה אלו מצוות לא תעשה, כלומר שהם כוללים כל התרי"ג מצוות. כפי שכתוב , "מִכֹּל עֵץ-הַגָּן, אָכֹל תֹּאכֵל. וּמֵעֵץ, הַדַּעַת טוֹב וָרָע–לֹא תֹאכַל, מִמֶּנּוּ: כִּי, בְּיוֹם אֲכָלְךָ מִמֶּנּוּ–מוֹת תָּמוּת" (שם). כלומר כל הציווי שקיבל הסתכם במצוות אכילה – מה לאכול ומה לא לאכול, ואנו גם רואים מכאן עד כמה חשובה אכילת פירות.

קלקול הבריאה באכילה

האדם הראשון קלקל. הוא אכל מעץ הדעת. בעקבות אכילה זו נתקלקלה כל הבריאה. אותו עולם שכולו טוב, שכולו אור, אותו גן עדן, נשבר. ניצוצות של אור התפזרו בכל הבריאה, נשרו אל עולם הקליפות. הרע התערבב בטוב והטוב ברע. לכן במציאות שלנו כל דבר מעורב מטוב ורע. אין לנו בהירות לא לגבי הטוב ולא לגבי הרע. המציאות שלנו מטושטשת גבולות והראיה שלנו לגבי החיבור לטוב האמיתי גם היא לקויה ונגועה בקליפות של תאווה ורצון לקבל. זה מה שאומר הנביא, "הוֹי הָאֹמְרִים לָרַע טוֹב, וְלַטּוֹב רָע: שָׂמִים חֹשֶׁךְ לְאוֹר וְאוֹר לְחֹשֶׁךְ, שָׂמִים מַר לְמָתוֹק וּמָתוֹק לְמָר" (ישעיהו ה' כ').

תיקון הבריאה באכילה

אם כן עיקר הקלקול של הבריאה התחיל באכילה ולכן גם עיקר תיקון הבריאה נעשה באכילה. בכל דבר ודבר יש ניצוצות של אור ולנו יש תפקיד חשוב בבירורים של הניצוצות מתוך הקליפות. בכך אנחנו נהיים שותפים לבריאה שהקב"ה אומר לנו עימי אתם בשותפות. שותפים בבניה המחודשת של גן העדן מקדם, חזרה אל מציאות שכולה טוב.

סוד החיבור הרוחני

חיבור נקרא ייחוד. שיחודיי שמות פירושו שיש בעולם דברים הנוגדים זה את זה, שהעולם למעשה מורכב כולו מסתירות, ושפעולת הייחוד היא המציאות של החיבור ביניהם. מה שכתוב, "יוֹצֵר אוֹר וּבוֹרֵא חֹשֶׁךְ, עֹשֶׂה שָׁלוֹם וּבוֹרֵא רָע; אֲנִי ה', עֹשֶׂה כָל-אֵלֶּה" (ישעיהו מ"ה ז'). אם אנו רוצים לישב את הניגודים בעולמנו, אנו צריכים להתחבר לכוח הבורא שברא כל אלה. החיבור הנכון נעשה בייחודיי שמותיו. ייחוד הוי'ה אדנ'י הוא הייחוד הבסיסי והגבוה ביותר של כל הייחודים. הוא נקרא גם חיבור של שמים וארץ, זיווג של הקב"ה והשכינה. הוי'ה זה שם של רחמים ואדנ'י זה שם של דין. הייחוד של שניהם זה אמונה שלמה. בורא אחד שעושה את הכל, ואין שני דברים, אין שני מנהיגים, אין שני פועלים, שהאחד פועל טוב והשני פועל רע ח"ו, אלא פועל אחד עושה את הכל במטרה אחת לתכלית אחת של הטבה.

החיבור למציאות הרוחנית הוא האמצעי להשיג אחדות ושלום ולהגיע לצמיחה אמיתית. הכוחות שסותרים זה את זה, שוחקים זה את זה, אותנו ואת העולם. בפעולתו, האדם הרוחני מגלה את הקו האמצעי, הכוח הממוצע. בכך הוא מידמה לבורא שנאמר, "עֹשֶׂה שָׁלוֹם, בִּמְרוֹמָיו" (איוב כ"ה ב'). החיבור לעץ החיים, לאילן, הוא החיבור החשוב של ט"ו בשבט. יחוד שני השמות הנ"ל מחבר בחזרה את כל הפירודים ומגלה את המציאות השלמה.

האדם עץ השדה

כתוב, "כִּי הָאָדָם עֵץ הַשָּׂדֶה" (דברים כ' י"ט). האדם דומה לאילן, דומה לעץ. תכלית האדם היא מה שאומר דוד המלך, "וְהָיָה כְּעֵץ, שָׁתוּל עַל-פַּלְגֵי-מָיִם: אֲשֶׁר פִּרְיוֹ, יִתֵּן בְּעִתּוֹ–וְעָלֵהוּ לֹא-יִבּוֹל; וְכֹל אֲשֶׁר-יַעֲשֶׂה יַצְלִיחַ" (תהילים א' ג'). שידמה לעץ פרי, נותן פרי, שכל מעשיו להשפעה ולתועלת.

אכילת הפירות עוזרת לנו להתחבר לאברים שונים של עץ החיים. חז"ל אמרו כי לכל עשב ועשב "יש מלאך שעומד עליו ברקיע ואומר לו: גדל!" (בראשית רבה). ר' חיים ויטאל זצ"ל מגלה לנו מעט מהשורש הרוחני של הפירות. הוא כותב שישנם שלושים מיני פירות האילן בא"י והוא מחלק אותם לפי שלוש קבוצות המשויכות לשלושת העולמות בי"ע – בריאה, יצירה, עשיה. עולמות שבונים את עץ החיים.

בעולם הבריאה עשרה פירות כנגד עשר ספירות שבו ומפני שעולם הבריאה מרוחק מן הטומאה וקרוב לעולם אצילות שמעליו, אשר עליו נאמר "לא יגורך רע", שאין בו רע, רק טוב, והכול בו באחדות גמורה ממש כבאינסוף, כך גם הפירות שבעולם הבריאה אין להם קליפה לא בפנים ולא בחוץ ונאכלים בשלמותם. כמו למשל ענבים או תאנים.

בעולם היצירה עשרה פירות כנגד עשר ספירות שבו. עולם היצירה הוא הממוצע בין בריאה לעשייה, חציו טוב וחציו רע ולכן גרעיני הזרעים שבתוך פירות אלו אינם נאכלים. לפי שאינם רכים כגרעינים שבתוך הפירות של עולם הבריאה. כמו למשל זיתים או תמרים.

בעולם העשייה עשרה פירות כנגד עשר ספירות שבו. עולם העשייה רובו רע ולכן בפירות שלו נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ, שקליפת הפרי היא המחיצה בינו ובין עולם החמודות כדי שלא יקבל טומאה, וזה סוד היצר הרע והקליפה דבוקה בנפש. דוגמא לפירות אלו הם רימונים ואגוזים.

תפילה לט"ו בשבט מיועדת לנשים וגברים ביחד

תפילה נאה לאמרה לפני אכילת הפירות ביום ט"ו בשבט ראש השנה לאילנות

אָנָּא השם רַחוּם וְחַנּוּן, שֶׁלֹּא הֶחְסַרְתָּ מֵעוֹלָמְךָ דָּבָר, וּבָרָאתָ בּוֹ

אִילָנוֹת טוֹבוֹת לֵהָנוֹת בָּהֶם בְּנֵי אָדָם, אָנָּא זַכֵּנוּ לִטְּעֹם מִנֹּפֶת צוּף

פֵּרוֹתֶיךָ הַנְּעִימִים, אֲשֶׁר פֵּאַרְתָּ בָּהֶם עוֹלָמְךָ, זַכֵּנִי לְהֶאָרַת הָרָצוֹן

שֶׁבְּפֵרוֹתֶיךָ, אֲשֶׁר בָּהּ יִתְרוֹמְמוּ וְיָשׁוּבוּ כָּל הָעוֹלָמוֹת אֵלֶיךָ בָּאַהֲבָה,

זַכֵּנִי בִּזְכוּת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל, הַטּוֹעֲמִים בַּיּוֹם זֶה מִשֶׁפַע מִינֵי

פֵּרוֹתֶיךָ לִרְאוֹת בַּתִּקּוּן כָּל הַסְּפִירוֹת שֶׁבְּכָל הָעוֹלָמוֹת. אָנָּא, זַכֵּנוּ לְכַוֵּן

לִטְעֹם פֵּרוֹתֶיךָ בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה לֶשֶׁם שָׁמַיִם, לְתַקֵּן שָׁרָשָׁם כְּפִי

שֶׁהָיָה בְּגַן עֵדֶן מִקֶדֶּם, בַּשָּׁעָה שֶׁצִּוָּה הַשֵּׁם יִתְבָּרֵךְ לָאָדָם הָרִאשׁוֹן:

"מִכָּל עֵץ הַגַּן אָכֹל תֹּאכַל". זַכֵּנִי לַסּוֹדוֹת הָעֶלְיוֹנִים הַנּוֹרָאִים

הַגְּנוּזִים בְּכָל פְּרִי וּפְרִי, לִסְגֻלַּת הֱיוֹתוֹ כְּלִי נִפְלָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן,

לִדְבֵקוּת עִלָּאִית, לָאוֹר אֵין סוֹף, כַּאֲשֶׁר הֵאִיר עֲדַיִן הָאוֹר הַגָּנוּז,

וְאָדָם הָרִאשׁוֹן הָיָה מְזֻמָן לְיוֹם שֶׁכֻּלוֹ שַׁבָּת .רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, אַתָּה

גִּלִּיתָּ לָנוּ עַל יְדֵי בְּחִירֵי צַדִּיקֶיךָ, שֶׁגַּם עַכְשָׁו אָנוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת לְכָל

זֶה, וְדַיקָא עַל יְדֵי הָאֲכִילָה, כִּי עַל יְדֵי אֲכִילָה בִּקְּדוּשָׁה וּבְטָהֳרָה

נִמְשָׁכִים מַקִּיפִים נִפְלָאִים, שֶׁאֲפִלּוּ מַלְאָכִים אֵינָם מַשִּׂיגִים אוֹתָם.

עַל כֵּן בָּאנוּ עַתָּה לְבַקֵּשׁ וּלְהִתְחַנֵּן לְפָנֶיךָ, אָבִינוּ אַב הָרַחְמָן, שֶׁנִּזְכֶּה

בַּאֲכִילַת פֵּרוֹתֶיךָ בְּקְדֻשָּׁה וּבְטָהֳרָה, שֶׁתָּאִיר לָנוּ בְּהֶאָרַת הָרָצוֹן,

בְּהֶאָרַת הַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, עַד שֶׁנִּזְכֶּה לִכְּסֹף וּלְהִשְׁתּוֹקֵק מְאֹד אֵלֶיךָ

בִּרְצוֹן מֻפְלָג, אֲשֶׁר יוֹצִיא אוֹתָנוּ מִגַשְׁמִיוּתֵנוּ לְגַמְרֵי, עַד אֲשֶׁר נִזְכֶּה

לְהַשָּׂגָה גְּדוֹלָה מִן הַמַּלְאָכִים, כִּי עֲתִידִים צַדִּיקִים, שֶׁתּהא מְחִצָתָם

לְפָנִים מִמַּלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת, כַּאֲשֶׁר יָבוֹאוּ וְיִשְׁאֲלוּ אֶת יִשְׂרָאֵל מַה פָּעַל

אֵל. רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, הַשּׁוֹפֵעַ וּמֵאִיר בְּפֶרוֹתֶיךָ,

זַכֵּנִי לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן, שֶׁעַל יָדוֹ נִמְשֶׁכֶת הִתְגַּלּוּת כְּבוֹדְךָ, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ

כָּל הַבְּרִיאָה, שֹׁרֶשׁ כָּל עֲשֶׂרֶת המאמרות, שֶׁבָּהֶם נִבְרָא הָעוֹלָם

מֵחָדָשׁ. אָנָּא זַכֵּנוּ עַל יְדֵי טְעִימַת פֵּרוֹתֶיךָ לִזְכּוֹת לַנֹּעַם הָעֶלְיוֹן,

לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה' וּלְהַכִּיר גְּדֻלָּתוֹ יִתְבָּרֵךְ. אַחַת שָׁאַלְתִּי מֵאֵת ה' אוֹתָהּ

אֲבַקֵּשׁ שִׁבְתִּי בְּבֶית ה' כָּל יְמֵי חַיָּי, לַחְזוֹת בַּנֹּעַם ה' וּלְבַקֵּר בְּהֵיכָלוֹ .

סדר ט"ו בשבט

23 22

וכתב רבי חיים ויטאל זי"ע, שיש 30 מיני פירות האילן:

עולם הבריאה

עשרה מיני פירות לעומת עשר הספירות ומפני שהם רחוקים

מן הטומאה וקרובים לאצילות, אין להם קליפה לא בפנים ולא

בחוץ ונאכלים כמו שהם, ואלו הן:

תותים, חבושים, אתרוגים שרבש, חרובין.

ענבים: רפואה והתעלות.

זכני באכילתי את אלו הענבים, אזכה ברחמיך המרובים

לרפואת הנפש ורפואת הגוף, שלא אזדקק לרפואות מלבד

הרפואה המצויה במזון.

וכן זכני להתעלות כל חיי מעלה מעלה במעלות התורה

ועבודתך!

אתרוגים: השפעה על הזולת.

מה אתרוג זה יש בו טעם ויש בו ריח המופץ לסובביםכך

עזור לי להיות אדם שיש בו תורה ויש בו מעשים טובים, עזרני

לפתח את הטוב שבי לצאת מעצמי ולתת את הדעת שבי

האמונה והשמחה לזולתי, להפיץ מטובי לכל מי שמסביבי.

עזרני להיות כאתרוג שמלבד טעמו הטעים גם מפיץ ריחו

הטוב לזולת, כך גם אני אפיץ את האמונה והשמחה לכל

הסובבים אותי, ולא אדאג רק לעצמי, אלא אתן לכל מי

שמסביבי להנות מהטוב הטמון בי.

תפילה לסדר ט"ו בשבט

יוצר כל היצורים, ומצמיח כל הפירות והמינים

מודה אני לפניך שנתת על שולחני שפע כל טוב,

מינים שונים של פירות בשלל גוונים, צורות, סוגים וטעמים, ונתת

לי דרכם דרך להודות לך ולהכיר אותך!

) מומלץ להתבונן על סוגי הפירות, המינים והצבעים המגוונים (.

אנא זכני שבשעת אכילתי אהיה כיושבת על שולחנו שלי מלך

שאהיה מיושבת מתונה ומודה לך, ומכוונת לתקן את המאכל

ולהעלותו לשורשו, ואכוון היטב שכל חיות וכוח הסגולה שיש

במאכל ההוא, יגיעו לנפש האלוקית שבי להרבות מעשים טובים

ודיבורים טובים ומחשבות טובות ובריאות איתנה לעבודתך!

ויהי רצון מלפניך שתזכני תמיד לברך ברכת הנהנין והפירות

בכוונה גדולה ועצומה, ואהיה מודה ומתפעלת מעצם פלא

האכילה והימצאות המזון.

הריני מאמינה באמונה שלימה, שזו האכילה נזדמנה לי בהשגחה

עליונה ולא במקרה ח"ו, רק כדי להעלות ולברר את כל הניצוצות

הקדושים המפוזרים באכילה או בשתיה זאת.

והריני רוצה לאכול ולשתות כדי לחזק בריאותי לעבודתו יתברך,

שייתן לי המאכל כוח לעבוד אותו בלבב שלם ונפש חפצה מתוך

שמחת אמת וביטחון חזק ואמיץ בו ית'.

תאנים: תפילה, בקשה.

אנא זכני שבזכות אכילת/ראיית התאנים )לפי הרב וייא אין

לאכול תאנים בגלל איסור תולעים המצויים בהם(, אזכה

להיות כדוד המלך ע"ה "ואני תפילה", שאזכה להיות כל

חיי בתפילה ובקשה להשם ית', שאזכה לדעת תמיד שאתה

מקשיב, נוכח ומושיע! עזרני לאהוב את התפילה ולהיות

מרוכזת בה ולכוון ליבי אליך ולהרגיש קרבתך בתפילותיי.

שאזכה שכל תכלית ומטרת בקשותיי תהיה להתקרב אליך

ואהפוך כל בקשה גשמית לתכלית רוחנית.

תפוחים: קבלת עול תורה, צניעות, סבלנות.

נמשלו ישראל לתפוח לומר לך מה תפוח זה פיריו קודם

לעליו אף ישראל הקדימו נעשה לנשמע )ת' בבלי מס' שבת(.

באכילתי את התפוח תן בי את הכוח לקבל עול תורה ומצוות

ותן בי אמונה וכוח לקיים גם את המצוות שאין לי שום טעם

והבנה בהם.

אנא זכני שבזכות אכילת התפוחים אזכה למידת הסבלנות

ואהיה סבלנית כהלל, מוכנה ללמוד מכל אדם ומכל עיכוב

וירידה. שאזכה להיות סבלנית כלפי עצמי, סובלנית לסובב

אותי ותן בי סבלנות לקצב ההתקדמות של כל פרט בחיי.

וכן זכני לצניעות פנימית וחיצונית כאחד, צניעות בדיבורי

ובלבושי.

לימונים: סדר ומניין.

זכני שבזכות אכילת הלימונים אזכה להיות מסודרת

בעבודתך, מסודרת בביתי, במחשבותיי, בדיבוריי ובמעשיי.

אגסים: תיקון גסות הרוח והחומריות.

זכני שבזכות אכילת האגסים אזכה לשבר את גסות רוחי

וחומריות גופי ואתעלה בעבודתך.

עולם היצירה

10 מיני פירות, שהם בינוניים בין עולם הבריאה לעשייה,

שאינם קרובים לטומאה כמו עולם העשייה, ולא רחוקים

כמו עולם הבריאה. לכן גרעיני הזרע בתוך הפרי לא נאכלים,

לפי שאינם רכים כגרעינים שבתוך הפירות של הבריאה.

ואלו הם: משמשים, דובדבן מתוק, דובדבן חמוץ, שסק עזרדין

זיתים: ענוה וביטול גאוה.

אמר רבי יוחנן למה נמשלו ישראל? לזית, מה זית אינו מוציא

שמנו אלא ע"י כתיתה אף ישראל אין חוזרין למוטב אלא ע"י

יסורין. )תלמוד בבלי מ' מנחות(

באכילתי את הזית תן בי את הכוח לקבל את כל הייסורים

הנשלחים לחייבאהבה ומתוך הבנה שהייסורים מגלים

את האור והנפש הפנימית שבי, עזרני לחזק ולגלות את אור

האמונה שבתוכי מתוך כל נסיון.

אנא זכני להתקרב למידת הענווה וביטול הגאווה לפניך,

ואדע תמיד שאין מלבדך שום כוח. וגם כוחי מושפע ממך כל

רגע, שאמליך אותך על כל הצלחה ושאזכור שלא מגיע לי

דבר אלא מרחמיך עליי.

כשם שהזית מוציא שמנו ע"י כתישה כך עזור לי מכל ניסיון

וקושי לבטל גאוותי ולהוציא מתוכי רק את הטוב שבי!

27 26

שזיפים שחורים )יבשים(: הארה.

אנא זכני שבזכות אכילת השזיפים אזכה להארה בתוך ליבי

על אמיתות מציאותך .

ויהי רצון שאזכה שיאיר אור האמונה בתוך ליבי, מוחי וכל גופי.

אפרסקים: הפסקת השלילה.

זכני שבזכות אכילת האפרסק אזכה להפסקת השלילה

תן בי את הכוח להפסיק כל מחשבה שאינה מקדמת, להפסיק

כל רגש שאינו טהור וכל תגובה שלילית עזריני לנצח את

הקליפה הפנימית החוצצת בינינו.

שסק: פירוד מטומאה.

יהי רצון שבזכות אכילתי את השסק, אזכה שתעביר מתוכי

את האטימות שבליבי המפרידה בינינו. עזור לי שאהיה

מוכנה להיפרד מכל מחשבה, דיבור או מעשה שמטמאים

אותי ולהיות טהורה מבפנים ומבחוץ.

תמרים: המתקת הדינים וביטול הדאגות.

"תמרים מבטלים דאגה" )ספר המידות(. "תמר" בגימטריה

"דעת עליון". זכני לכוון באכילת התמר למשוך דעת עליונה

ולהמתיק את כל הדינים והמרירות. אנא בטל ממני כל דאגה,

חשש ופחד. אנא בטל ממני את דאגותיי הנובעות מחסרון

דעת ומחסרון באמונה וביטחון בךוגורמים מחשבות שליליות

על המציאות, ואזכה לבטוח בך ולשמוח בך בכל ליבי!!

"מה תמר זה אין לו אלא לב אחד אף ישראל אין להם אלא לב

אחד לאביהם שבשמים".)ת' בבלי מ' סוכה(

בזכות אכילה התמר תן בי לב מלא באמונה שלמה וביטחון,

שאזכה לדעת עם לבבי שרק אתה השם ית' הכל יכול,

ומכוח זה עזרני לסמוך עליך בכל עת שליבי לא יאמין בשום

השתדלות, אלא תן לי אמונה של מה שרק אתה יכול ורוצה

להושיע בכל עת ושיהיה ליבי דבוק אליך בלבד!

שזיפים: התלהבות.

אנא זכני שאתלהב מכל מצווה ומעשה טוב הבא לידי. תן

לי התלהבות מלימוד תורתך הקדושה, ויהי רצון מלפניך

שליבי יהיה מלא בשמחה והתלהבות לעבודתך וקרבתך! זכני

שהתלהבות זו תתן לי כוח להתקרב אליך.

עולם העשייה

ועוד עשרה מיני פירות יש בעולם העשיה לעומת עשר

הספירות לכן נאכל מה שבפנים ונזרק מה שבחוץ, שקליפת

הפרי היא מחיצה בינו ובין עולם החמודות, כדי שלא יקבל

טומאה, וזה סוד היצה"ר והקליפה הדבוקה בנפש, ואלו הן:

אגוזי מלך: דבקות המחשבה.

יהי רצון שזכות אכילת האגוז, תהיה מחשבתי תמיד דבוקה

בחסדיך וטובותיך עלי בזמן ירידה כבעליה.

29 28

בננות: בנים, פוריות.

יהי רצון שבזכות אכילת הבננה אזכה למחשבות טובות,

דיבורים ומעשים טובים שהם בחינת בנים. ויהי רצון שאזכה

שלבנים צדיקים ושלמים, מלאי אמונה, ביטחון בטובך.

רימונים: רוממות, שלמות.

אנא רומם אותי מעל הדאגות והריחוק ממך, וזכני להיות

שלימה בעבודתך. ותזכי להיות מלאת מצוות כפרדס רימונים.

"כפלח הרימון רקתך". אמר ריש לקיש אל תקרי רקתך אלא

ריקנין שאפילו ריקנים שבך מלאים מצות כרימון.

בזכות אכילת הרימון עזרני לדון לכף זכות כל אחד מעם

ישראל וכן גם את עצמי. עזרני לזכור שכל אחד מישראל

מלא מצוות כרימון ושום חטא ועוון לא יכול לכבות את אור

המצוות שכבר זכה בהם.

שקדים: התמדה, קביעות.

אנא זכני להתמיד בעבודתי אותך בקודש, לקיים בקביעות

מצוות ומעשים טובים שלקחתי על עצמי ואתגבר על כל

המניעות להתמדה.

גרעינים: כח הרצון.

אנא זכני לחזק את רצונות נשמתי, ותשפיע לי שפע רצונות

טובים דקדושה כי הרצון הוא עיקר חיותו של האדם.

קוקוס: פרישות מהיצר.

אנא זכני לפרוש ולהפריש את עצמי במחשבתי והתנהגותי

מהרע, ואדע תמיד שהרע הוא לא אני, ואפריש את עצמי

מהזדהות עם היצר הרע והמעשים הרעים.

ערמונים: ערמומיות נגד היצה"ר.

זכני שבכוח אכילת הערמונים, אמצא עצות ותחבולות נגד

היצה"ר שבליבי.

אגוזי מח )לוז(: אחורי הדעת, זכרון.

יהי רצון שבכוח אכילת האגוז אזכה לזכור תמיד את האמת,

את העולם הבא, ואת רחמנותך התמידית ואהבתך אליי

שלא נפסקת. תן בי דעת שתבטל את כל הייסורים והקשיים

שעוברים עליי דעת שתחבר אותי אליך ואשכיל לפרש את

המציאות עפ"י האמת לאמיתהשהכל המתרחש בחיי נובע

מרצונך להיטיב ולקרב וממך יוצאים רק חסדים וישועות!

אלונים )בלוטים(: שליטה על המחשבה.

זכני להתבונן על מחשבותיי ולבחור לשחרר מחשבות

המנתקות אותי מטובך ורחמנותך עליי, זכני להיות שולטת

במחשבותיי תמיד ובכל עת בבחינת מוח שליט על הלב!!!

31 30

פיסטוקים: מוחין דגדלות.

זכני שאאמין תמיד בכוח הטמון בי, ואזכה למוחין דגדלות

ומחשבות בוגרות, לחשוב רק מחשבות הנובעות מאמונה

בטובך והשגחתך עלי.

בוטנים: שמירה.

אנא שמור אותי תמיד, בכוח אכילת הבוטנים, שאזכה

להתקרב אליך ע"י כל דבר בעולם ולא אתרחק ח"ו.

צנובר: ריכוז.

יהי רצון שבזכות אכילת הצנובר אזכה לריכוז גדול בעבודתך

ובמיוחד בעבודת התפילה, שאתרכז בטוב ובחסד שבי

ומסביבי תמיד. תן לי ריכוז בלימוד התורה הקדושה, כך שלא

יפרעני דבר בשעת הלימוד.

בשתיית הגפן: שמחה.

"יין ישמח לבב אנוש" מה יין משמח את הלב כך דברי תורה

משמחים את הלב שנאמר "פיקודי ה' ישרים משמחי לב".

אנא השם בזכות שתיית הגפן עזרני לקבל את הכוח להשתדל

ולשמוח בך ולהודות לך על שזכיתי להיות מזרע ישראל ועל

כל הטוב שגמלת עימדי מתחילת הוויתי עד כה.

שעורה: טיהור המחשבה.

שעורים לשון שערות. "וכל אלו השערות הם המותרי מוחין

שמהם כל ההרהורים והבלבולים הבאין מהמדמה" )ליקוטי

הלכות(

עזרני בזכות אכילת השעורה לקבל את הכוח לעבוד על

הגבלת מחשבותיי השליליות, ולברר כל מחשבה המגיעה על

מוחי כך שלא אתן לשום מחשבה שלילית מקום בתוכי, עזרני

לבחור להאמין למחשבות הטובות ואז ממילא המחשבות

הרעות יחלפו ויעלמו.

תפילה על האתרוג

תפילה על אתרוג נאה שתיקן רבינו יוסף חיים מבגדד ה"בן איש חי" זיע"א

יהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל אילנות

האתרוג, להוציא פירותיהם בעתם ויוציאו אתרוגים טובים יפים

ומהודרים ונקיים מכל מום ולא יעלה בהם חזזית ויהיו שלמים ולא

יהיה בהם שום חסרון ואפילו עקיצת הקוץ.

ויהיו מצויים לנו ולכל ישראל אחינו בכל מקום שהם, לקיים בהם

מצות נטילה עם הלולב בחג הסוכות שיבוא עלינו לחיים טובים

ולשלום כאשר צויתנו בתורתך ע"י משה עבדך ולקחתם לכם

ביום הראשון פרי עץ הדר וכפות תמרים וענף עץ עבות וערבי נחל.

ויהי רצון מלפניך ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתעזרנו ותסייענו

לקיים מצוה זו של נטילת לולב והדס וערבה ואתרוג כתיקונה

בזמנה בחג הסוכות שיבא עלינו לחיים טובים ולשלום בשמחה

ובטוב לב ותזמין לנו אתרוג יפה ומהודר ושלם וכשר כהלכתו

ויהי רצון מלפני ה' אלקינו ואלקי אבותינו שתברך כל מיני

האילנות ויוציאו פירותיהם בריבוי שמנים וטובים

ותברך כל הגפנים שיוציא ענבים הרבה שמנים טובים כדי שיהיה

היין היוצא מהם מצוי לרוב לכל עמך ישראל לקיים בו מצות

קידוש ומצות הבדלה בשבתות וימים טובים

ויתקיים בנו ובכל ישראל אחינו מקרא שכתב "לך אכול בשמחה

לחמך ושתה בלב טוב יינך כי כבר רצה אלוקים את מעשיך"

"באתי לגני אחותי כלה אריתי מורי עם בשמי, אכלתי יערי עם

דבשי שתיתי ייני עם חלבי אכלו רעים שתו ו שכרו דודים" יהיו לרצון אמרי פי והגיון לבי לפניך ה' צורי וגואלי.

התפילה לקוחה מאתר של הצדקת חווה

תגובות (1)

  • נסי

    |

    תודה רבה על הדברים.
    מאחר שהאינטרנט זמין לי רק בשעות הערב ורק בחלק מהימים, אשמח שהפרסומים הקשורים למועד מסויים יעלו לאתר במידת האפשר מעט מוקדם יותר, אפילו יום קודם, כדי שאוכל לקרוא/להתכונן בזמן, ולהשתמש בתכנים כדי להפיק את המירב מהמועד.
    שוב תודה וחג שמח, נסי.

    להשיב

להשאיר תגובה