הדלקת נרות חנוכה

עמותת עולם חסד מברכת אותך בחג אורים שמח!

אנו מביאים לפניכם את המשמעות והכוונות אליהן אנו צריכים להתכוון בהדליקנו את נר החנוכה של אותו יום.

נר ראשון

נר ראשון של חנוכה שייך למידת הענווה.

מידת הענווה מקורה בשכינה, הקשורה לספירת הכתר – שהיא תכלית הרחמים. כשם שהקב"ה ממתין בסלחנות שהאדם ישוב אל דרך הישר ואינו מבזה אף בריה, אלא משגיח ומשקיף על כולם, כך על האדם להיטיב עם כל נצרך. ע"י כך, האדם מסגל לעצמו תוך כדי למידה רגשית, יצירת הרמוניה במערכת היחסים שלו עם עצמו והסביבה, המביאה את ניצוץ החיים להיפתח לקבלת הכח הפנימי של החיות בחיינו.

בכדי לעורר את ניצוץ החיים, עלינו להיות נקיים ופתוחים לקלוט את השמחה האינסופית של הניצוץ הנמצא בבסיס כל אחד ואחד. כאשר נפעל ממקום זה, ההשתקפות תהיה מושלמת. גם הדברים שיקרו מסביבנו, יהוו השלמה לאותו כח פנימי של החיים, שהם האושר והשמחה ובמהותם יהיו אלה דברים של נתינה, קבלה ואהבה, שהנה למעשה תמורה, אשר לא ציפינו לקבל.

נר שני

נר שני של חנוכה משוייך למחשבות.

על מחשבותינו להידמות למחשבת הבריאה (שהיא למעשה 13 המידות: ארך אפיים, רב חסד ואמת, נוצר חסד לאלפים וכו'), המניעה אותה למחשבות נקיות ואינה מאפשרת למחשבות השליליות לחדור אליה, מאחר והיא יונקת רחמים מהכח הרוחני של מחשבת הבריאה.

מחשבת הבריאה שייכת לששת ימי המעשה (של בריאת העולם) וכל דין שעובר דרכה, נהפך למידת הרחמים. כך, על מחשבתו של האדם להיות נקיה ואם מעסיקה אותו מחשבה שלילית, הדבר מרחיק אותו מנקיון כפיו ומבורא עולם. במקרה כזה, עליו להפוך את מחשבתו לחיובית ע"י כך שיחשוב על הבורא יתברך שמו, על גדולת האל ופעולותיו הטובות להיטיב עם בוראיו ואז תזדכך מחשבתו.

אדם שעושה עבודה עצמית, משכיל להבין כי יש רע וטוב והם משולבים האחד בשני. ראיית עצמך, כלומר המודעות לכך שהרע יחלוף מבלי שתסית פניך ממנו (כלומר, מבלי לנסות לברוח ממנו) אלא לעמוד מולו, תביא לכך שההרגשה הטובה שתגיע לאחר מכן, תהיה פי כמה מאותו רע רגעי. עלינו לזכור שהרע והטוב מדגישים ומשלימים זה את זה והינם כרוכים יחדיו במעגל החיים ואינם קיימים זה ללא זה.