פרשת מקץ

פורסם על ידי הרב דוד איפרגן ב . קטגוריה: פרשת השבוע

פרשתנו עוסקת בהשתלשלות העניינים מהרגע בו נפגש יוסף לבסוף עם אחיו, כאשר למעשה תחילת ההשתלשלות הנה למעשה מסוף הפרשה הקודמת, כשיוסף פתר את חלומותיהם של שר האופים ושר המשקים ופתרונות אלו אכן התממשו במציאות לכל אחד מהם, ולכן, כאשר פרעה חלם ורצה פתרון לחלומו, זכר שר האופים את יוסף וחוכמתו כי רבה וסיפר זאת לפרעה ופרעה התפעל ושלח שליחים והריצו את יוסף מן הבור ויוסף פתר גם לפרעה החלום על שבע שנות שובע ושבע שנות רעב ואף סידר תוכנית מדינית גאונית לעתיד הממשמש ובא, ופרעה מינהו משנה למלך ועשה לו כבוד גדול. וכאשר הגיעו ימי הרעב, שלח יעקב אבינו את בניו להביא אוכל ממצרים שהייתה אז המעצמה הכי גדולה בעולם, וכך בעצם נפגשו האחים עם יוסף.

והנה, התורה מספרת שיוסף פגש באחיו והוא הכירם והם לא הכירוהו, כיוון שכאשר נמכר למצרים היה בן 17 ולא הייתה לו חתימת זקן ועכשיו גדל זקנו. ויוסף, עשה עצמו חושד באחיו שהם מרגלים ואמר שישאירו את שמעון, ויביאו לו את אחיהם הקטן בנימין ואח"כ "וַיֹּאמְרוּ אִישׁ אֶל אָחִיו אֲבָל אֲשֵׁמִים אֲנַחְנוּ עַל אָחִינוּ אֲשֶׁר רָאִינוּ צָרַת נַפְשׁוֹ בְּהִתְחַנְנוֹ אֵלֵינוּ וְלֹא שָׁמָעְנוּ עַל כֵּן בָּאָה אֵלֵינוּ הַצָּרָה הַזֹּאת"… "ויַּעַן רְאוּבֵן אֹתָם לֵאמֹר הֲלוֹא אָמַרְתִּי אֲלֵיכֶם לֵאמֹר אַל תֶּחֶטְאוּ בַיֶּלֶד וְלֹא שְׁמַעְתֶּם וְגַם דָּמוֹ הִנֵּה נִדְרָשׁ". והפירוש הוא שהאחים עשו חשבון נפש והבינו שהכל משמים וא"כ האשמות אלו שהנם מרגלים וכו', וודאי הגיעו להם בגלל מכירת יוסף. אך אם כך, מדוע ראובן הצטער שנית? שהרי בפרשה הקודמת נאמר עליו "ויקרע שמלותיו" – שהגיע ראובן לבור ולא מצא את יוסף וא"כ התחרט על מה שנעשה… ושאלה נוספת – מדוע הופרד ראובן בפסוק זה משאר האחים?

אלא, יובנו הדברים בסיעתא דשמיא, ע"פ הרמב"ם בהלכות תשובה פרק ב' הלכה ח': עבירות שהתוודה עליהם יום כיפור שעבר, אע"פ שעדיין בתשובתו, יתוודה עליהם יום כיפור הזה. ופירוש הדברים הוא כך: אדם שעשה עבירה שבאה כתוצאה מפגם במידות, דהיינו, שיש לאדם מידות רעות, ואפילו שעשה תשובה על המעשה היבש, צריך אדם לעקור את אותה התכונה הרעה שהביאה אותו למעשה זה, ורק ע"י כך שהאדם יהיה כל הזמן בהתבוננות בעצמו ויפחד מאותה עבירה תמיד, אז בעצם יוכל לעקור את אותה מידה לא טובה מהשורש, וזוהי החרטה האמיתית שהאדם צריך להתחרט, ונקראת בפי בעלי המוסר "חרטה במסירות נפש". ולפי זה, מובן כי האחים הקדושים של יוסף התחרטו רק בפעם הראשונה ואצלם החרטה היתה על המעשה היבש, מה שאין כן אצל ראובן – שהתחרט כבר על המעשה היבש ועכשיו הוא בחרטה תמידית על המידה שגרמה לו לעשות מה שעשה, ולכן התורה הוציאה את ראובן משאר האחים והתורה מספרת לנו שוב אודות החרטה של ראובן.

 

בברכת שבת שלום ומבורך,

כולל היכל שלום

ע"י הרב דוד איפרגן

 

להשאיר תגובה