בפרוס עלינו חג הסוכות, נבאר מעט ממנהגי החג. ראשית ולפני הכל – מה זו סוכה? בא הקב"ה ואומר לנו: "לְמַעַן יֵדְעוּ דֹרֹתֵיכֶם כִּי בַסֻּכּוֹת הוֹשַׁבְתִּי אֶת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל בְּהוֹצִיאִי אוֹתָם מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם אֲנִי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם". מה הן אותן סוכות בהן הושיב הקב"ה את עם ישראל כאשר יצאו ממצרים? יש אומרים שסוכות ממש היו, ויש אומרים […]
להורדת המסמך בקובץ PDF אליכם למחשב.
בס"ד לנשים וגברים המעוניינים במציאת זיווג, מומלץ לקרוא החל מהלילה, 18/7/13, (י"ב באב) ובכל יום חמישי, בין השעות 03:00 עד 06:00 לפנות בוקר, את פרקי תהילים המצורפים, ולאחר מכן לקרוא את התפילה המצורפת מטה למציאת זיווג (הנשים קוראות את התפילה המיועדת לנשים, והגברים את התפילה לגברים). מומלץ להמשיך בקריאת תפילות אלו מדי יום חמישי בשעות המצוינות מעלה, […]
חג הפסח מכונה גם חג האמונה. אנו חוגגים בו מפני שהוציאנו אלוקים מעבדות לחירות והפך אותנו מעבדים לבני חורין. בתורה אנו מוצאים בהרבה מקומות את הפסוק "אני ה' אלוקיכם אשר הוצאתי אתכם מארץ מצריים" וכן בקידוש של ליל שבת אנו אומרים: "בָּרוּךְ אַתָּה ה', אלוהינוּ מֶלֶךְ הָעולָם, אֲשֶׁר קִדְּשָׁנוּ בְּמִצְותָיו וְרָצָה בָנוּ, וְשַׁבַּת קָדְשׁו בְּאַהֲבָה […]
פרשתנו, פרשת בא, מספרת על המכות אשר נתן ה' לפרעה ולמצריים ועל שחרור עם ישראל. דרך סיפור הפרשה, אנו לומדים על כמה וכמה ענינים אשר נוגעים לחיי היום יום שלנו. כאשר נסתכל על עניין מכת בכורות, נאמר בספר שמות פרק יב' פסוק כט': "וַיְהִי בַּחֲצִי הַלַּיְלָה וי-ה-ו-ה הִכָּה כָל בְּכוֹר בְּאֶרֶץ מִצְרַיִם מִבְּכֹר פַּרְעֹה הַיֹּשֵׁב […]
ראש חודש הוא שורשם של כל שאר הימים הטובים, שכן כל המועדים נקבעים על פי תחילת החודש. ערב ראש חודש הוא זמן מיוחד, מפני שהוא היום הראשון שלאחר מולד הלבנה. כפי דרכנו, צריך לשוב ולהדגיש- לכל זמן יש כוח מיוחד משלו, והשפעה ייחודית אשר היא מופיעה במיוחד באותו הזמן. ראש חודש סגולתו היא בכך שבוקע […]
פרשתנו עוסקת בהשתלשלות העניינים מהרגע בו נפגש יוסף לבסוף עם אחיו, כאשר למעשה תחילת ההשתלשלות הנה למעשה מסוף הפרשה הקודמת, כשיוסף פתר את חלומותיהם של שר האופים ושר המשקים ופתרונות אלו אכן התממשו במציאות לכל אחד מהם, ולכן, כאשר פרעה חלם ורצה פתרון לחלומו, זכר שר האופים את יוסף וחוכמתו כי רבה וסיפר זאת לפרעה […]
לחג החנוכה מספר מאפיינים: מסירות נפשם של החשמונאים הנחלקת לשתי בחינות: א. התגברות הרוח בבחינת הנשמה: דהיינו, החשמונאים מסרו את נפשם כדי לקיים את מצוות התורה, אף על פי שבעם ישראל קמה תנועה חדשה שנקראה "מתיוונים" אשר סחפו אחריהם רבים וטובים מעם ישראל. אולם, הייתה קבוצה קטנה של יהודים נאמנים למסורת והם שמרו על הגחלת […]